ככה זה התחיל

סיפורו של כפר יונה


דרכו של הכפר מתחילה עם יונה פישר, יליד פולין שגדל בבלגיה והיה מתומכיו הנלהבים של ד"ר בנימין זאב הרצל. פישר נטל חלק פעיל בכמה קונגרסים ציוניים, והיה חבר הוועד הפועל הציוני ונשיא ציוני בלגיה.
בשנת 1927, בעת ביקור בארץ ישראל, פגש את שלמה גוטהילף, אשר התמסר לטיפוח ענף ההדרים ונטיעת פרדסים. השניים איתרו ממזרח לבית ליד שטח בלתי מעובד בבעלות ערבים מטול כרם. שטח זה, בן 1,500 דונמים, התאים לנטיעת פרדסים והם רכשו אותו ב-1928.
יונה ז'אן פישר לא הספיק לראות את כפר יונה נוסד. הוא נפטר ב-1929. את חזונו להקים מושבה יהודית בארץ ישראל שאת אדמותיה ייעבדו איכרים עבריים אשר גם יגנו עליה, עתיד היה לממש אחיו, יהושע פישר, יחד עם בנו של יונה ז"ל, מוריס פישר. השניים המשיכו בקניית קרקעות בסביבת כפר יונה, וקראו למושבה על שמו ולזכרו.
עוד טרם העלייה לקרקע, בינואר 1930, החלו עשרה פועלים  בעבודות לעיבוד השטח ונטיעת עצים. ראשית ניטע פרדס בן 4,000 דונם שנקרא גן יונה, ואחר כך הוקמו עשרת הבתים הראשונים ברחוב המייסדים.
בט"ו בשבט שנת 1932 עלו התושבים הראשונים על הקרקע. הבתים הראשונים ברחוב המייסדים נבנו ללא תוכניות, והם כללו שני חדרים ומטבח, ושירותים בחצר.


בשנת 1933 הוחל בבניית סדרה שנייה של עשרה בתים נוספים.
החיים ביישוב בשנים הראשונות היו קשים ביותר עקב מחסור בתנאים בסיסיים כמו רופא, חנויות, תחבורה מסודרת, טלפון ואפילו מקלט רדיו או מקרר. התחבורה לתל אביב הייתה מסובכת, שכן לא היה כביש סלול אלא דרכי עפר בלבד. לדוגמה, אוטובוס שיצא בבוקר מתל אביב היה מגיע לכפר יונה בחשיכה.
מצרכים הגיעו ליישוב בדרכים שונות ומשונות. הלחם, למשל, הגיע בעגלת האופה מנתניה וכולם היו מחכים לעגלה על הגבעה שממערב לכפר כדי לזכות בלחם טרי. תוך כדי הם חיו תוך סכנה ביטחונית ומתוך ניסיון להגן על חייהם ועל אדמותיהם מערביי הסביבה. האחיזה העיקשת באדמה היא זו שהביאה לצמיחתו של היישוב.
בתקופת המאורעות הקשים שעברו על היישוב בזמן המרד הערבי בין השנים 1936 - 1939 ולאורך כל שנות ה-40 סבל היישוב מאיום ביטחוני. יריות היו דבר שבשגרה והגברים היו יוצאים למקורות הירי בעוד הנשים היו תופסות מחסה בסביבה. את הנשק החביאו גם מהצבא הבריטי וילדי הכפר תורגלו ואורגנו לפקוח עין על כל זר שהגיע למקום וכן לשמור על מאגרי הנשק שהוחבאו ליד בריכת המים. מגיני הכפר היו שייכים לארגון ההגנה ובכפר היו מספר שומרים-נוטרים עבריים נושאי נשק שהורשו לכך מטעם הצבא הבריטי.

מלך יוון מבקר בכפר יונה

בזמן מלחמת העולם השנייה נקלע היישוב למצוקה כלכלית פעם נוספת. בשנים הללו ענף הפרדסים הוכה קשות, ורבים מבני היישוב חיפשו עבודה. חלקם הועסקו באזור בית ליד במחנה הצבאי הבריטי. בנוסף, אל כפר יונה הגיעה שארית הפליטה של הצבא היווני - יוון הייתה תחת כיבוש נאצי, והצבא היווני שנמלט הוצב על ידי הבריטים בכפר יונה כדי להגן מפני פלישה ממזרח של צנחנים גרמניים. באותה תקופה נפתחו בתי קפה לשירות החיילים העוברים בכפר, שהפך למוקד לחיילים הזרים.
מלך יוון הגולה, ג'ורג', ערך ביקור ממלכתי אצל כוחותיו בכפר יונה, אירוע שנזכר כדרמטי בקרב בני היישוב ובעיקר ילדי הכפר.


השומר של כפר יונה - יעקב ברזני ז"ל.

על שמו "גן ברזני". יעקב ברזני, יליד 1905, אביו של צבי בר ראש עיריית רמת גן, נולד בכורדיסטאן וגדל ביסוד המעלה שבגליל. לכפר יונה הגיע על סוסה חמוש בנשק והתושבים של כפר יונה חשבו אותו בתחילה לבדואי מהגליל. באותה מידה לא ידעו מיהו גם ערביי הסביבה. ברזני לא הירבה במילים, אך כאשר ראו אותו מסייר עם מוריס פישר, הבינו כי הוא השומר של היישוב.
הוא למד בשקדנות ולפרטי פרטים את האזור וידע על כל ריב וסיכסוך שפרץ בסביבה. בסיוריו לא פנה אך ורק מזרחה, אלא לעיתים קרובות היה פונה צפונה וחודר לתוך הביצות הגדולות של ואדי קאני, אזור שלימים תקום בו המדרשה החקלאית של יישובי עמק חפר. בין הביצות, במרחקים קצרים זה מזה, שכנו חמולות של בדואים, והוא לא פסח בסיוריו על אף משפחה, הכיר את כולם ולמד היטב את מנהגיהם וחולשותיהם.
ברזני היה מחכה בין השיחים למי שניסה להרוס את השדות ואת השתילים של פרדסי כפר יונה. הוא דיבר ערבית צחה כבן הגליל, היה אמיץ לב וערביי הסביבה פחדו ממנו וכיבדו אותו. עם הגעתו פחתו המקרים של חדירת רועי האזור לשדות של כפר יונה. גבורתו הייתה לשם דבר בכל האזור. באחת הפעמים איים לחסל שני שייחים ערביים שהיו אחראים על כנופיות ששדדו את פרדסי כפר יונה. הוא נסע למשטרה הבריטית באזור והפקיד את סוסתו ונשקו בטענה שהוא עומד לרצוח את שני השייחים על כך שהם אחראים להריסת פרדסי כפר יונה. בעקבות איומיו הוזמנו השייחים למשטרה הבריטית, שם איים עליהם בערבית. בעקבות איומיו הבטיחו הללו כי יחדלו ממעשיהם.
ברזני המשיך בפעילותו בעמק חפר במשך עשרות שנים כאיש ביטחון מרכזי, רוכש קרקעות במסגרת קק"ל, ופעילויות נועזות וחסרות תקדים נוספות.
 
בשנות ה-50, גם אחרי הקמת המדינה, סבל היישוב מאיום ביטחוני עקב קירבתו לגבול ולטול כרם, שהייתה בשטח ירדן עד שנת 1967. במלחמת ששת הימים היה כפר יונה בקו החזית המזרחית של הטרדות וניסיונות פגיעה על ידי המתיישבים הערביים בסביבה.

מצוקה כלכלית, והמעברה הגדולה "שבות עם" ליד בית ליד.

בתחילת שנות ה-50 נקלע היישוב למצוקה קשה, כאשר 70 המשפחות הוותיקות של היישוב קלטו כ-750 עולים מארצות ערב כמו כורדיסטאן, עירק, מרוקו ועוד. כפר יונה הפכה למעברה הגדולה ביותר בישראל והיישוב לא הצליח לספק עבודה לכל כך הרבה עולים. בתקופה זו היו הפגנות קשות בשל העוני ששרר במקום.
מסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 עובר היישוב התפתחות וחידוש עם התווספותם של תושבים חדשים שגילו את יופיו הכפרי של המקום וסמיכותו לאזור המרכז. סלילתו של כביש 6 בשנים האחרונות קידמה רבות את היישוב והוא הפך למבוקש עוד יותר. כיום הוא מונה למעלה מ-19 אלף תושבים והוא עתיד להפוך לעיירה בינונית בת 45 אלף תושבים. יש בו תושבים ותיקים וחדשים ובעיקר הרבה צעירים שבאו לגדל את ילדיהם ביישוב כפרי שעוד כנפיו לעתיד.

אתרים היסטוריים

בית נבולסי

בית נבולסי הוקם על ידי ע'אדי נבולסי, בן למשפחה ערבית עשירה מאוד משכם, אשר הקימה בתים רבים בשרון ובירקון הנקראים על שם המשפחה. באזור ישנם שני בתי נבולסי, זה שבינוב המפואר מאוד, וזה שבכפר יונה שהוא גם מבנה מרשים אך פחות מזה שבינוב. הבית בכפר יונה ממוקם על גבעה והוא שימש כבית נופש שהשקיף מהגבעה על הסביבה עבור אחת מנשותיו הרבות של הערבי העשיר. נבולסי בנה חווה גדולה ומפוארת שככל הנראה תיכנן אותה עבורו האדריכל היהודי תושב נתניה, חיים בן עמר, שתיכנן מבני ציבור נוספים בנתניה ששמם נודע עד עצם היום הזה, ביניהם מלון "גולדאר", מלון "מקסים" ועוד.
בית נבולסי ננטש ב-1947 בעקבות העימות בין היהודים והערבים. את המקום תפסו כוחות עירקיים שאיימו על האזור ועל כפר יונה. אחת המשימות של כוחות ההגנה ביישוב, ביניהם מ"מ צעיר בשם יצחק מודעי, לימים ח"כ ושר האוצר של מדינת ישראל, הייתה להילחם בכוחות העירקיים שבבית נבולסי, ואכן הם הדפו אותם והאיום על כפר יונה הוסר. מועצת כפר יונה הפכה את בית נבולסי לחלק מפארק גינת הדר והיא עוסקת כיום בשימור הבית והפיכתו בעתיד לבית קפה.

מגדל המים

מגדל המים שנבנה ב-1940 שימש במלחמת השיחרור כנקודת תצפית חשובה בהגנה על היישוב.

הצרכניה

שימשה כחנות מכולת שבה נמכרו מוצרי מזון לבית ומגוון מוצרים שימושיים לאחזקה ביתית שוטפת. הצרכנייה הייתה בשנים הראשונות החנות היחידה בכפר יונה.

האמפיתיאטרון ברחוב המייסדים 

הוקם בתחילת שנות  ה-50 על ידי המועצה המקומית על שטח של ארבעה דונם. היוזמה להקמה באה גם על מנת ליצור מקור תעסוקה ביישוב. במקום זה נהגו התושבים להתכנס בחגיגות יום העצמאות ובטקסים שונים.
 

הדפסשלח לחבר
© Daronet LTD.
דרונט בניית אתרים