היה היה בכפר יונה

כך נוסדה כפר יונה שלנו

סיפורה של כפר יונה שזור בסיפור ההתיישבות היהודית, בשל תפקידה הביטחוני במאבק על עצמאות המדינה, לצד תרומתה לקליטת עולים ולהקמת יישובים חדשים סביב. ב-90 השנים שחלפו, שינה את פניו הכפר הירוק שמוקף בפרדסי הדרים, והפך בשנת 2014 לעיר ואם בישראל. כפר יונה שומרת גם היום על אופייה הכפרי ומהווה לב ירוק ופועם באזור השרון.

רכישת האדמות

אדמות היישוב כפר יונה נרכשו בשנת תרפ”ח (1928) באמצעות קרן יונה פישר. הכפר קרוי על שם יונה (ז'אן) פישר, אשר נולד בקראקוב, פולין, ועקר לבלגיה, שם התמסר לפעילות ציונית ושימש כנשיא ‘ציוני בלגיה’. בשנת 1927 עלה ארצה והתמקם בנס ציונה, שם הכיר את שלמה גוטהילף.

בשנת 1928 רכשו השניים שטח בלתי מעובד ממזרח לבית ליד, המשתרע על פני כ-1,500 דונם, שהיה בבעלות ערבים מטול כרם. שנה לאחר מכן נפטר ז’אן יונה פישר, ואת מסורת הפעילות הציונית המשיכו אחיו הצעיר יהושע (אוסקר) פישר ובנו מוריס פישר, אשר פנו בשנת 1932 לייסד את המושבה כפר יונה לזכרו.

בשנות ה-40' הגיש ועד היישוב בקשה רשמית לשלטונות הבריטים להפיכתה של כפר יונה למועצה מקומית. תחילה בקשה זו נדחית, אך עם התערבותו של מוריס פישר, ב־12 בדצמבר 1940 מכריז ג'יימס פולוק, מושל מחוז שומרון, על כפר יונה כמועצה מקומית, וממנֶה את חברי המועצה ובראשם פרץ רוזנצביג. בתום המינוי, שתוקפו שנה וחצי, נערכו לראשונה בחירות.

קליטת העולים

עם סיום מלחמת העצמאות, הוקמה מעברת עולים ליד כפר יונה, על שטחם של מספר מחנות שהיו בשימוש הצבא הבריטי וננטשו עם תום המנדט הבריטי ב־1948. המעברה, שהייתה בין הגדולות בארץ, זכתה לשם: מעברת ׳שבות עם׳, וקלטה במשך השנים עשרות אלפי עולים.

כפר יונה, שאוכלוסייתה מנתה בתחילת שנות ה-50' כ-600 תושבות ותושבים בלבד, התמודדה בהצלחה עם האתגר שבקליטת העולים ומציאת תעסוקה ומגורים עבורם.